ד"ר מרי אן בלוק, רופאה ותיקה, במסר חריף להורים – "אין באמת דבר כזה הפרעת קשב וריכוז. זה רק סימפטום, זה שם. תמצאו את הסיבה לסימפטומים של הילד שלכם. אל תסתפקו רק בשם ובתרופה."
תמליל הסרטון
ד"ר מרי אן בלוק
מנהלת רפואית – מרכז בלוק
מחברת הספר "לא עוד ADHD"
אני מטפלת בבעיות בריאות כרוניות של ילדים ומבוגרים
בעיקר עם ילדים שתויגו כבעלי ADHD ,ADD.
אני עוזרת למצוא את הגורמים האמיתיים לבעיות שלהם.
בדיקה גופנית מלאה, בדיקה יסודית של ההיסטוריה הרפואית,
בדיקות מעבדה, בדיקות אלרגיה, כל מה שנדרש כדי באמת למצוא
מה לא בסדר.
רציתי להעביר את המידע הזה להורים נוספים מעבר לאלו
שפגשתי אישית במשרד שלי. באמת רציתי שהעולם ידע
את האמת על התרופות הללו ועל התוויות הפסיכיאטריות הללו
ששמים על ילדים. ולכן החלטתי לכתוב את הספר שלי.
אני לא אומרת שאין ילדים עם בעיות למידה והתנהגות חמורות.
יש ילדים כאלו. אבל זה לא ADD וזה לא ADHD.
וזה לא מחסור בריטלין.
ADHD ו- ADD פירושם "הפרעת קשב וריכוז"
או "הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות".
אבל מה שהן באמת זה רק תוויות פסיכיאטריות.
התווית מבוססת על קבוצת סימפטומים שפסיכיאטרים חשבו עליהם.
דברים כמו "נע בעצבנות", "לא יכול לשבת בשקט",
"לא מסוגל לסיים מטלות", "פולט תשובות בכיתה בלי שביקשו ממנו".
יש לי בעיה אמיתית, לא רק עם האבחנה
אבל ללא ספק עם התרופות וההשפעה שלהן על הילדים הללו.
התרופות הללו, לפי היצרניות שלהן, יכולות לגרום לפסיכוזה,
להחמרה של בעיות התנהגות, יכולות לגרום להתקפי לב
ולסימפטומים לבביים אחרים. והיו מקרי מוות רבים.
לא רק שיש תופעות לוואי כשלוקחים אותן,
יש תופעות לוואי גם כשיורדים מהתרופות.
ירידה מהירה מדי מתרופות מקבוצת האמפטמינים, כמו ריטלין
יכולה לגרום לדיכאון וגם לנטיות אובדניות.
והורים שלא רוצים לסמם את הילדים שלהם
אומרים להם "אם לילד היה סוכרת הייתם נותנים לו אינסולין, נכון?"
אך האנלוגיה הזו לא מתאימה, כיוון שסוכרת היא הפרעה רפואית
המוגדרת באופן אובייקטיבי. אתה לוקח דם, רואה את זה,
מאבחן את זה ומטפל בזה. והאינסולין שמשתמשים בו הוא
הורמון טבעי בגוף האדם שאם אין לך אותו, אתה מת.
ריטלין, אדרל, פרוזק וסטרטרה הם לא.
אני רוצה שהורים ידעו שעד כמה שהם חושבים שלילד
שלהם עשוי להיות ADHD, אין באמת דבר כזה ADHD.
שזה רק סימפטום, זה שם.
תמצאו את הסיבה לסימפטומים של הילד שלכם,
אל תסתפקו רק בשם ובתרופה.