|
|
|
|
|
|
מחקר: תרופות נגד דיכאון - בכולן קיים סיכון להתאבדות בקרב בני נוער ומתבגרים
כאשר נותנים תרופות נגד דיכאון לילדים ומתבגרים, אין שוני משמעותי בסיכון לניסיונות התאבדות בין נוגדי הדיכאון השונים, או בין משפחות נוגדי הדיכאון. ממצאים אלה מגיעים ממחקר השוואתי בן 9 שנים שעומד להתפרסם במהדורת חודש מאי 2010 של המגזין Pediatrics, המשווה בין תרופות שונות נגד דיכאון.
"הממצאים שלנו, אודות מספר דומה של ניסיונות התאבדות בצריכת נוגדי הדיכאון השונים מחזקים את החלטת ה- FDA לצרף לעלוני התרופות אזהרת מסגרת שחורה המתריעה מפני סיכון מוגבר להתאבדות בקרב ילדים ומתבגרים הנוטלים תרופות אלה", מציין ד"ר סבסטיאן שניבייס מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הארוורד בבוסטון, שהיה חוקר שותף במחקר.
האוכלוסיה שנחקרה מורכבת מבני נוער בגילאים 10-18 בכל רחבי קולומביה הבריטית, שנטלו תרופות נגד דיכאון בין 1 בינואר, 1995 ו-31 בדצמבר, 1997. 20,906 משתתפים בסך הכול. 80 אחוז מהם לא נטלו בעבר שום נוגדי דיכאון.
במהלך 12 חודשי הטיפול הראשונים איתרו החוקרים 266 ניסיונות התאבדות ו-3 מקרי התאבדות שהסתיימו במוות.
החוקרים לא מצאו כל הבדל משמעותי בין פרוזק לרסיטל, לפלובוקס, ל סרוקסט (פרוקסטין) ולסרטרלין.
לתרופות נגד דיכאון מהדור הישן סיכון דומה לזה של הדור החדש.
|
|
|
|
|
|
|
| מאמרים מקורבים |
הקשר בין נוגדי דיכאון למקרי רצח
העולם הזדעזע ממרחץ הדמים שהיה בעירה ויננדן ליד שטוטגרט במרץ 2009. אין כאן מקריות - רוב מבצעי אירועי ירי בקרב המונים טופלו בנוגדי דיכאון. זה הזמן להתייחס ברצינות לאזהרות המינהל למזון ותרופות האמריקני מאפריל 2004
|
|
ה- FDA מזהיר: תרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום להחמרה בדיכאון ולהתנהגות אובדנית
אזהרות אלו מ-22 למרץ 2004 מתייחסות לתרופות נוגדות דיכאון הבאות: פרוזאק (פלואוקסטין), לוסטרל (סרטרלין), סרוקסט (פרוקסטין), פבוקסיל (פלובוקסאמין), ציפרמיל, רסיטל (ציטאלופראם), ציפרלקס (אסיטאלופראם), זיבן (בופרופיון), אפקסור (ונלאפקסין), נפאזודון, רמרון (מירטאזפין)
|
|
|
|
|
גרסה להדפסה
שליחה לחבר
|
