תוכן עניינים:

פניות בנוגע לאשפוזים פסיכיאטריים

פניות בנוגע לריטלין וסימום ילדים

אושפזתי בפעם הראשונה לפני כחצי שנה עקב סכסוך עם אישתי ז"ל. שיחררו אותי תוך כשבוע כשראו שהכל בסדר איתי. בפעם 2- השכנים השפיעו על אישתי שתאשפז אותי. שוב אושפזתי לשבוע ושוחררתי בוועדה.

לפני כשבועיים החלטתי לטפל בבעיה בקיר האמבטיה. התחלתי לקלף את הקיר כהכנה לבעל מקצוע שאמור היה להגיע למחרת. שכנה שמעה רעש חזק ,נכנסה ראתה אותי קצת חבול, עם קצת דם במצח והיא הזמינה אמבולנס. כשהם הגיעו הם הזמינו משטרה ולקחו אותי לx (בי"ח לחולי נפש) במקום למיון. אינני רואה ושומע טוב וכשנבהלתי מהשוטרים טרקתי דלת זכוכית, זו נשברה והם החליטו שאני מסוכן. הכניסו אותי לאמבולנס והורדמתי. אינני זוכר דבר עד שהתעוררתי קשור בבי"ח. חבר שלי ואישתו שבדיוק באו לבקר היו עדים לכל מה שקרה. החבר גם הופיע מאוחר יותר בוועדה ובזכות עדותו בלבד שיחררו אותי, כי בעצם רצו להשאיר אותי בביה"ח.

אושפזתי בפעם ה3 הזו כיוון שיש לי כבר תיק של 2 אשפוזים. אני לגמרי בריא וצלול ובגלל שכבר תוייגתי -אושפזתי מבלי להבדק.

באישפוז אמרו לי שאם לא אקח כדורים לא אשתחרר. אם אקח -תוך שבוע אשוחרר.

בגלל התרופות נרדמה לי יד שמאל ולא הרגשתי אותה. כל שעה שתן ולא יכולתי לישון בגלל זה. יציאות לא סדירות ואחרי כל ארוחה הייתי מרגיש כמו סמרטוט- אניחושב ששמו משהו באוכל, כי הייתי ממש עייף ונרדם לשעות. הכדורים הרסו אותי כל עוד נטלתי אותם.

אני מאוד כועס על כל המערכת הזו, משתמשים באנשים כשפני ניסיונות, סכ"ה אני אדם בריא, מעולם לא היו לי עניינים כאלו עד הסכסוך עם אישתי ומאותו רגע תוייגתי ועל כל דבר קטן אני מוצא עצמי מאושפז שלא לצורך.

הלכתי למשטרה להתלונן על שכן שמטריד אותי ומשם לקחו אותי לאשפוז.

נלקחתי ל- x לשבועיים והוכרחתי לקחת תרופות. לא יכולתי אפילו ללכת הביתה לנעול אותו. ממש חטפו אותי. בגלל התרופות נהייתה לי בעיה עם הלשון- הפכה למחוספסת ומציקה לי ואני צריך ללחוץ עליה ולתפוס אותה עם השיניים. רופא" אף אוזן גרון" אמר שזה בגלל התרופות הפסיכיאטריות. באשפוז היה מינון יתר, זה מטמטם את המוח והמחשבות,המום, קשה לחשוב. אח"כ הורידו מינונים ובמשך הזמן התרגלתי. אך אני ממש לא רוצה את התרופות!

זו פעם ראשונה שזה קורה בחיי. אין לי עבר פסיכיאטרי. יצאתי משם הודות לעו"ד מהסיוע המשפטי. שוחררתי בתנאי שאקח תרופות, ואני צריך להתייצב בסניף x כל 3 שבועות בפני פסיכיאטר , שם בודקים האם אני נוטל את הכדורים וצריך לקנות אותן בקופ"ח. אני מקבל שם הפנייה לרופא הקופה לקבלת מרשם. אם לא אתייצב מאיימים עלי שיאשפזו אותי- זה התנאי. אם אני רוצה להיות חופשי- אז זה תלוי בנטילת תרופות. הפסיכיאטר קובע כל פעם את מינון התרופות. אני מרגיש נורא! אני נמצא בין הפטיש לסדן. מתויג לחינם. לא יכול לקבל רישיון נהיגה ולקנות רכב בגלל התרופות.

אני מבקש להתלונן על האשפוז המיותר ועל הטיפול התרופתי המתמשך שבא לאחריו ומאיים על חירותי.

 

הילד שלנו מאושפז בבי"ח פסיכיאטרי x כבר כ-8 חדשים, ועכשיו הם רוצים לשים אותו בפנימייה פוסט-אישפוזית רחוק מ- x.

מצבו של הילד נהיה עוד יותר גרוע ממה שהיה לפני האישפוז . בביה"ח אומרים שמחלה נפשית אצלו כבר התחילה. אבל אנחנו הרי הסכמנו לאישפוז כדי שלא תתחיל אצלו מחלה נפשית!

הוא נבדק ע"י פסיכולוג ופסיכיאטר לפני כ -9 חדשים והופעלו לחצים על אימו ע"י ד"ר x-פסיכיאטר ילדים מ"x",שתתחיל לתת לו תרופת Risperdal.לפי דעתי התרופה הזאת הביאה את הילד שלנו לאישפוז פסיכיאטרי!

הילד מקבל היום את התרופה Ridazin, שיש ממנה תופעות לוואי קשות כמו- עייפות, לחץ דם לא יציב ועוד...הילד הרבה פעמים מתלונן לי ובוכה שכל הגוף שלו כואב, שהוא לא מרגיש טוב בגלל התרופה הזאת...הרבה פעמים נותנים לו במחלקה תרופות נגד לחץ דם...

ואני כבר דואג – איזה עוד תרופות הם יכולים לתת לו ?בשבוע שעבר הילד הרגיש מאוד לא טוב, עשו לו אפילו בדיקת לב. בפגישה שלנו ביום שישי הוא גם היה מאוד עייף ומטושטש, אמר שנתנו לו איזושהי תרופה חדשה. והוא לא יודע מה קורה איתו, שכל הגוף שלו כואב, שהוא כבר לא יכול ככה יותר, שאם אנחנו לא ניקח אותו משם אז הוא הולך מהעולם ח"ו... מה לעשות?!!.. ומה יהיה עם הילד שלנו?!!..

אני רוצה לדווח על מקרה שקרה בפורים 2006.

הייתי ילדה בת 15 ואושפזתי בכפייה בגלל הפרעות התנהגותיות ואלימות. הרופאים חשבו שזו הפרעת נפש.

מנהל הפנימיה אמר לי שאכנס לחדר. כשלא רציתי- הכניס אותי בכח. ישבתי שם ורציתי לצאת. הוא ישב שם בכיסא כמו שומר ראש ולא נתן לי לצאת ,כשהתחלתי לצאת מהחדר הוא תפס אותי בכח ביד דחף אותי וקיבלתי מכה ממיטת ברזל ברגל והיה לי סימן כחול תקופה ארוכה.

קיבלתי תרופות בניגוד לרצוני- אתומין,רטלין,נופטיל,קונצרטה ועוד הרבה שאני לא זוכרת את השמות מרב ששינו לי אותם... היה מינון יתר ותופעות לוואי- השמנת 20 קילו,עייפות,מסטולה,הקאות, יותר מידי מרץ.

כאשר קשרו אותי - אמרו לי "נקשור אותך לעשר דקות", רק אחרי שעתיים הגיעו לשחרר אותי ונתנו לי כדור נוסף.

הייתי במעונות הללו מגיל 6 עד גיל 17. היו לי 5 ניסיונות התאבדות עקב נטילת התרופות, הרגשה של יאוש,חתכתי את עצמי פעמים רבות.

בגיל 17 הפסקתי את התרופות בעצמי!

בגלל סכסוך אישי, הייתי סוגר את החלונות בבית, לא עד הסוף- רק שלא יוכלו לראות אם אני בבית, כי חששתי מפגיעה כלשהי.

אמא שלי הציעה שנפנה למשטרה. אמרתי לה "לא! אני אסגור סולחה, הכול בסדר". ובאמת סגרתי סולחה בסוף.

אמא שלי לא ידעה שסידרתי את העיניינים ופנתה לד"ר x ושם הכול התחיל! היא התקשרה אלי ואמרה לי ללכת לד"ר x. הסכמתי, למרות שאף פעם לא אהבתי את הפסיכיאטרים.

היה לי חבר שלוקח ריטלין. כשהייתי קטן גם קיבלתי ריטלין. רציתי לראות מה יש לו לומר על זה. אז שאלתי אותו, אם הוא יכול לתת לי את התרופה הזאת- והוצאתי לו את הרטלין של החבר שלי. הוא אמר "בשום פנים ואופן! זה סם מסוכן מאוד!" אז עניתי לו: "אז איך זה שנתנו לי אותו כשהייתי קטן? סיממו אותי! זה מה שאתה אומר!" קמתי והלכתי.

ואז הוא התקשר לאמא שלי ודיבר איתה (לא יודע מה אמר לה) וכשהגעתי הביתה היא לא פתחה לי את הדלת ואמרה לי לחזור לד"ר! הייתי מאוד עייף, לא ישנתי מספיק,

זה היה השבוע הכי קשה בחיים שלי- עם הסכסוכים שניסו לפגוע בי ועם הסולחה המאוד מלחיצה ואחרי כל זה- אמא לא מכניסה אותי הביתה. חשבתי- זהו אני גמור!

דפקתי בדלת, אמרתי-" אמא בבקשה תפתחי אני עייף מאוד, אני רוצה לישון, אני אלך מחר לד"ר ",אבל היא לא פתחה. ירדתי למטה והיו איתי עוד שתי חברים, ישבתי ואמרתי- "נחכה קצת- אולי תפתח" אך בסוף – לא! המצב רק החמיר- הגיעה משטרה ואמרה לי שאני עצור! כששאלתי-"על מה?" הם לא ענו וכבלו אותי באזיקים. נלחצתי ושוב שאלתי-"על מה אתם עוצרים אותי?" – הם לא ענו והמשיכו לכבול אותי באזיקים נורא חזק עד שהיה לי שטף דם נוראי ביד שמאל ולקחו אותי אל ד"ר x.

גם אמא שלי הגיעה לשם. שאלתי אותה- "מה עשית? מה עשית?"

וככה הגעתי לבי"ח x ואמרו שיש לי פסיכוזה!

זה היה פשוט נורא! כמו סיוט שאי אפשר להתעורר ממנו!

חוץ מהמשטרה שפגעה לי ביד והיתה סגולה עם שטף דם נוראי, בביה"ח אסרו עלי להתעמל. ניסיתי להתעמל קצת- כמה כבר יכולתי להתעמל עם יד פצועה?! ניגשה אלי האחות עם עוד כמה אחים בריונים ואמרו לי- " בוא איתי". נבהלתי והלכתי איתה. הם הכניסו אותי לחדר והתנפלו עלי! קשרו אותי למיטה ואת היד הפצועה קשרו גם. נורא כאב לי ביד וצעקתי "היד היד"- כל הזמן! אחרי שעתיים נכנס אח ושחרר לי את היד קצת. היא נראתה זוועה! הוא אמר שיביא לי מים ובננה- אחרי שלא אכלתי יום שלם כי הארוחה ב 12 והם קשרו אותי ב11 בבוקר .את הארוחה היחידה שם ב-12 פיספסתי .זו גם ארוחה שכלבים לא יאכלו אותה!

ביום הקודם- גם לא נתנו לי לאכול כי אח אחד שאל אותי "איך האוכל?" עניתי- "נורא קשה"- אז הוא לקח לי את האוכל ואמר "אז אל תאכל"! אז אחרי יומיים שלא אכלתי ואני קשור למיטה, האח מביא לי בננה ונורא שמחתי. חשבתי- "הנה, לפחות אחד טוב" -כי אני קשור והוא בטובו מוכן להאכיל אותי. הוא קילף את הבננה ,קרב לי אותה לפה וכשפתחתי את הפה- הוא דחף לי אותה עד שכמעט נחנקתי. התחלתי לבכות, אמרתי לעצמי "לאן הגעתי?!"

אחרי זה גירדה לי היד נורא ולא יכולתי לגרד. צעקתי במשך איזה 3 או 4 שעות! בסוף נכנסו 3 אחים עם מזרק ואמרו לי שעכשיו אקבל זריקה בתחת. כשהתנגדתי להם -הם דקרו אותי כמו עבריינים ברגל. נרדמתי והתעוררתי ב 2 בצהרים ועוד פעם פספסתי את האוכל של 12 בצהרים.

לא אכלתי במשך שלושה ימים! כשנכנסתי לשם שקלתי 75 קילו וכשהשתחררתי -שקלתי 62 קילו. וכל זה במשך חודש אחד!

נתנו לי המון תרופות- אלידול, קלונקס, דיקינט, זריקות למיניהם, בלילה כדורי שינה אני חושב. תופעות הלוואי היו רבות- כאב לי הראש, הבטן והגב. הידיים הצטלבו ולא יכולתי לפתוח אותם. סחרחורות ושילשולים. עד היו יש לי כאבי ראש נוראים, כאבי גב ובטן בצד ימין.

אני מבקש שעמותת מגן לזכויות אנוש תחקור הלאה את המקרה.

אני מעוניין לדווח על הרבה מקרים והתעללויות שחוויתי מפסיכיאטרים ומצוות מטפל ואי אפשר לדווח כאן על הכל:

הייתי במספר אשפוזים וכולם היו כפויים.

היו הרבה פסיכיאטרים שטיפלו בי מאז. כרגע הפסיכיאטר שמטפל בי הוא ד"ר x.

באשפוז האחרון נגרם לי נזק גדול מאוד של תופעות לוואי קשות אשר פוגעות בתפקודי ולא מאפשרות לי לנהל חיים תקינים ונורמטיביים:

טיקים, רעידות,מצמוץ מוגבר ובלתי נפסק בעיניים, צורך בשינה כמעט כל היום, השמנה, חולשה, נפילה על הרצפה, חוסר הכרה, אין אונות וחוסר חשק מיני, הקאות, נזילת ריר מוגבר מהפה, קישיון שרירים, התכווצויות והיתפסויות של השרירים, כאבים בשרירים במיוחד בכתפיים, צורך לאכול כל משך שעות היממה עד כדי טירוף, אי שקט, צורך להיות בתנועה כל הזמן, כאבי ראש חזקים ולחץ בראש, חוסר ישוב הדעת.

 היו טיפולים שלא הייתי יכול לישון איתם בכלל במשך 3 שבועות עד שנאלצתי לברוח מהמחלקה ותפסו אותי. בעיות זיכרון, קשיים בריכוז ובהקשבה, חוסר יכולת לזוז ועוד. מסתבר שהגוף שלי מאוד רגיש לתרופות והרבה יותר מכל המטופלים שהכרתי. אני ממש רגיש לתרופות פסיכיאטריות.

אני יודע שעברתי טראומות קשות מאוד בחיים וזה גרם לי למשברים אך המשברים האלה ניתנים לפיתרון, למשל ע"י טיפול פסיכולוגי. אבל מעולם לא הייתי בטיפול פסיכולוגי. הבעיות הנפשיות שנוצרו לי ניתנות לריפוי מלא ללא צורך בטיפול תרופתי! 

אך הפסיכיאטרים לא חושבים כך. הפסיכיאטרים טוענים שאני סובל מסכיזופרניה פרנואידית.

הבעיות האלה התרחשו רק זמן קצר. כיום אין שום זכר לבעיות הנפשיות שהיו לי בעבר. הרופאים טוענים שזה בגלל הטיפול התרופתי אך אני בטוח שזה לא נכון.

זקוק לעזרה בדחיפות!

הייתי מאושפז ב x ונפגעו זכויותיי. אני מבקש לקבל חוות דעת שאני כן כשיר לדאוג לענייני ואינני זקוק לאפוטרופוס.

אני מבקש שיבטלו לי את האפוטרופוס לגמרי ויחזירו אותי להיות בעל דין ולא פסול דין כדי שזה יחזיר לי גם את הכבוד שלי והחירות שלי כי בגללם יש לי שם רע ואפליה ופיטרו אותי מהעבודה בה עבדתי במשך 6 שנים. הם לקחו לי את כל הזכויות.

בשנת 2005 כשהייתי מאושפז עברתי התעללות. אח מהצוות המטפל נתן לי אגרוף בפנים ושבר לי את השיניים, תפס אותי מהביצים ואמר לי "אתה מסריח אתה מטושטש אתה פלגמאטי ואכניס אותך לבית קברות ואעשה אותך ז"ל ".ככה הוא איים עלי ואמר לי "נפגע לך בזכויות לרעה אתה פסול דין אפס משוגע" ובאמת הם פגעו לי בזכויות.

בגלל התרופות הייתה לי פריחה בכל הגוף, בלבול,ערפול ,איבדתי את ההכרה והייתי בסכנה מהתרופות הפסיכיאטריות. כמעט יכולתי למות . לא יכולתי לקום והייתי כל היום במיטה ללא הכרה בשנת 2005.

אסור להם לתת לי תרופות בכוח ולהתעלל בי! אם לא נותנים לי תרופות- התנהגותי תקינה, כושר שפוטי תקין, בוחן המציאות שלי תקין ואני כן כשיר היום לדאוג לענייני ואינני זקוק לאפוטרופוס בכלל.

הילד שלי בן 13. מגיל 5, בהחלטת נוירולוג x, הוחלט להתחיל טיפול תרופתי בריטלין/ קונצרטה והלידול. הוא סבל מהקאות, כאבי בטן, עייפות, ריור, עיניים מתגלגלות אחורנית, אפאטיות ,חוסר תאבון וכמובן טיקים.

עד היום ממשיך הטיפול התרופתי בכח כנגד רצוני בהלידול. הרווחה מכריחה טיפול פסיכולוגי פסיכיאטרי ומפעילים סמכות יתרה כנגדנו להמשך טיפול בהלידול תוך סחיטה רגשית, עוגמת נפש ופגיעה בנו. אני חד הורית חצי יהודיה שהרווחה מתנכלת לחייה.

כרגע יש לנו משפט בתאריך x להמשך טיפול ופתרונות לילד . הילד מתגורר כרגע אצל אביו ובמשפט רוצים להעבירו לפנימייה או למשפחה אומנת וזה עלול למוטט את הילד ואת נפשו .למרות מאמצינו- ההורים ,הרווחה לא מוותרת ומחפשת וחותרת לכיוון שלילי.

בבקשה עזרתכם.

בגליון הסיכום לפני הגשה לוועדת השמה, נרשמו דברים שאין להם אחיזה במציאות וזה מקומם אותי מאוד מאוד. על חוסר היושר של החותמים על הגליון, חוסר מקצועיות (ראו פירוט בהמשך) של הפסיכולוגית x וחוסר הידע של היועצת בנעשה בבית הספר:

א. דיווח שאב המשפחה עובד שעות רבות ונעשה מאמץ רב לפגוש את הילד בסופי שבוע.

זהו שקר! אב המשפחה עובד 5 ימים בשבוע, 8 שעות ביום.

ב. דיווח שהורי הילד מסרבים למסור מכתב מהנוירולוג שבדק הילד.

זהו שקר! הוצע ל- x (הפסיכולוגית) לשוחח עימו ונמסר לה שמו. היא התעלמה!

ג. דיווח שהכתב של הילד מחובר ועם שגיאות כתיב.

זהו שקר ! הוצגה מחברת לדוגמא והוצע לה לבחור כל מחברת ולבדוק ולבחון את הילד. היא התעלמה.

ד. הפסיכולוגית טוענת שלx אלימות פיזית ומילולית.

זהו שקר! לפסיכולוגית הוצע דבר פשוט- להצביע על תלמיד שהוכה עי' x. רק לתת שם של תלמיד !! כמובן שאין לה. אך כמובן היא רושמת את זה בגליון ויש לזה משקל בוועדה. לכו תסבירו לאנשי הוועדה שזה רישום כוזב של הפסיכולוגית.

ה. יועצת ביה"ס טוענת בגליון שx לומד בכל המקצועות תוכנית אישית.

זהו שקר! תומר לומד בתוכנית אישית רק בחשבון,אנגלית ועברית (גם תוכנית אישית וגם רגילה).

מדוע לשקר? מדוע לחתום על דברים לא נכונים? מדוע לתת לאנשי הוועדה רושם שלילי ושקרי?מדוע לסלף דברים??

מדוע הפסיכולוגית x עובדת בחוסר מקצועיות ובצורה כושלת ומרושלת, ללא בדיקה ובירור?

מדוע היועצת חותמת על דברים לא נכונים????

הגיע הזמן להפסיק את התעללות הממסד בחסות חוק הנוער וביהמ"ש לנוער שמאמין רק לגרסת רשויות הסעד ונגד ההורים הביולוגיים וקוראים לזה "טובת הילד "! בטענת "ילדים בסיכון והזנחה".

לפקידי הסעד יש אינטרס מובהק לחטוף ילדים מהוריהם ולנתקם על מנת לקבל תקציבי ענק, כולל כספים שמקבלים פקידי הסעד לכיסם האישי.

גם לשופטים יש יד לפשע הנעשה ושר הסעד מגבה אותם! ראו "מבט שני- המדינה נגד אמא" באתר הערוץ הראשון.

מחייבים את הילד שלנו לקחת כדורי רטלין ורספרידל עם חוו"ד של פסיכיאטר או פסיכולוג קליני והם הורסים אותו נפשית. וצו ביהמ"ש מאיים עלינו, שאנחנו חייבים להסכים לטיפול. למרות התנגדותנו, הפנימייה נותנת לו כדורי רטלין ורספרידל והילד לא רגוע- הוא משתולל עוד יותר הכדורים לא עוזרים בכלל!

גם לשאר הילדים שלנו נתנו כדורי רטלין.

בעצם חטיפת הילדים ע"י משרד הסעד בהוצאת צו ביהמ"ש לנוער לבקשת פקידת סעד, ביהמ"ש משמש למעשה חותמת גומי לפשעי הממסד!

יש לי בן בגיל 6 שנמצא בגן חובה ולקח ריטלין במשך שנה וחצי. כתוצאה מלקיחת הריטלין נתגלו מספר רב של תופעות לוואי והחלטתי שאני מפסיק את הכדור ועובר להומאופטיה.

עדכנתי את הגן שיכול להיות קשה בחודש הקרוב ונא לגלות סבלנות . לא עברו יומיים והגענו למצב של פגישות עם מפקחת, פסיכולוגית, הגננת, יועצת של משרד החינוך והעירייה, תוך איומים להשעיה או לחלופין- לתת את הריטלין עד פסח ואז בפסח שנעבור להומופאטיה.

יש לי עוד המון לספר אבל יותר מכל מציקה לי הפשטות הבלתי נסבלת של "קח כדור והכל יהיה בסדר".

הייתי מעוניין לדעת אם אני יכול לתבוע את הקבוצה שציינתי בבית משפט. אני מוכן להילחם בהם ולהביא מצב זה אפילו לתקשורת.

הם פגעו בילד שלי עם כל האבחנות שלהם ועל גרימת לקיחת ריטלין ותופעות הלוואי הקיצוניות !

אם יש הליך של תביעה בבית משפט או אתם מכירים עו"ד שטיפל במקרים אלו אני מוכן לממן תביעה כזאת וכל זה על מנת שיראו וייראו !

תודה והמשיכו להתנגד לסמים הנוראים הללו!

חברת ילדות נפלה לשם (למערכת הפסיכיאטרית) ונבלעה . אני יודעת שאחותה הכניסה אותה לסיפור הזה בעקבות דיכאון שלאחר הלידה. xxx, בסוף שנות השלושים שלה, ילדה ומאז לא ראתה את בנה משום שלקחו לה אותו כבר בהתחלה ומצבה רק התדרדר.

לא פניתי עד כה משום שגם אני פוחדת מהמערכת הזו.

אנא צרו אתי קשר ואפרט. אני חייבת לעזור לה, בבקשה עזרו לי לעזור לה לצאת מהמצב שבו היא נמצאת.

סיפר לי עליכם אדם מקסים שגם הוא איכשהו היה "שם" ועזרתם לו.

היא "רק" 3 שנים בעניין כך שעדיין לא מאוחר.

שלחו לי מבית הספר של ילדתי לחתום על בדיקה פסיכולוגית. לא ממש הבנתי מה הם רוצים אז ניגשתי לביה"ס לקבלת הסבר וכך נאמר לי:

"האבחון הוא לצורך בדיקה רגשית". לשאלתי אם זה משהו שקשור לקשב וריכוז הם ציינו שלא. פשוט הילדה משולבת בחדר "שלווה" שבו הילדים משחקים ומדברים על החיים באופן כללי (באישורי כמובן כי ציינו שזה כמו חוג) ובעצם במהלך הפעילות הם ראו שהילדה צורכת יותר חיבוק וחום. הסברתי להם שזה בגלל שאין לה אבא כי אנחנו גרושים והוא לא רוצה לראות אותה, וסבא שלה שהיה דמות מרכזית בחייה ניפטר מזה 3 שנים והיא קיבלה את זה נורא קשה והכי חשוב שאני אומנם אמא שלה אך עובדת המון שעות על מנת לקיים את המחייה שלנו- כולל שכירות של דירה אז ככה שאני רואה אותה נורא מאוחר בערב ובקושי מספיקה לחבק, לאהוב ולהיות שם בשבילה ולכן היא בעצם מחפשת יותר תשומת לב.

אז השאלה שלי בעצם היא- האם לחתום על טופס זה? טופס האבחון הפסיכולוגי מציין שהבדיקה תיערך דרך השירות הפסיכולוגי של העירייה ותוצאות הבדיקה ימסרו לביה"ס. מה עושים במצב כזה. חשוב לי לציין כי בטופס לא מפורט סוג האבחון רק רשום אבחון פסיכולוגי. לא רשום שום דבר על אבחון רגשי.

מה עליי לעשות ? בתודה מראש

המצב שלי היה מעולה, רציתי קצת להירגע פניתי לפסיכיאטר והוא נתן לי כדורים שגרמו לי לדיכאון, לתוקפנות ונטיות אובדנות.

לאחר מכן הלכתי לעוד פסיכיאטר והוא אמר שיש לי סכיזופרניה- טעות מוחלטת !!!

עקב המצב לקחתי 20 כדורים של "רספירדל" ועד היום אני בחוסר שקט.

עכשיו אני מאושפז בבית חולים ומתנים את הישארותי בלקיחת כדורים שאני לא רוצה!

אשמח אם מישהו יוכל לייעץ ולעזור לי לצאת מהמצב.

שלום,

אני מעוניין שתמליצו לי על עורך דין טוב, ביה"ח בxxxxx מנסה לאשפז בכפיה ילד מתוק בין 8.

תודה מהלב .xxxx.

המקרה קרה וקורה כל חיי. ברוך השם תפסתי את עצמי בידיים אבל אני כבר בן 20 וצריך להתחיל את החיים רק עכשיו!...

שללו ממני את הילדות כולה. את רגשותיי, את מהותי וכוונותיי. הייתי מסומם כל הילדות, התמכרתי לזה ונאלצתי להיגמל בכוחות עצמי בלבד. בגיל כמעט 8 התחילו לתת לי את הכדורים... מאות של סוגים במספרם, הכל! מריטלין ועד דברים קשים במיוחד... (הסיפור עוד ארוך...)

היו רופאים רבים מאוד שהתערבו בחיי (פסיכיאטרים).

כשההורים שלי התגרשו הייתי בן 3 והסיפור הפסיכיאטרי התחיל מפני שהם רצו ב"טובת הילד". אני יכול לסכם את רוב הסיבות שבגללן x היו כל כך בעד שאקח את הכדורים בכך שהם רצו שקט תעשייתי בבית, אך הסמים שנטלתי הרחיקו אותי מהמציאות ופגעו בבריאות הפיזית והנפשית שלי.

בכל אופן, יד פסיכיאטרית אחת שאני יכול להצביע עליה בבירור ואתם בטח כבר שמעתם עליה ולא רק ממני! אני לא אחדש לכם שזאת ד"ר x , מנהלת הגהינום - "x". אותה אני פשוט זוכר הכי טוב מכל מי שפגע בי, כי שם נפגעתי הכי הרבה בחיי. אין לי מספיק עברית כדאי להעביר במכתב זה, מה עברתי שם...

פגעו בי בכל מקום אשר הייתי בו.

אני ממצה את כל הילדות של ילד קטין מתוך נסיוני הרב - כפחד מוות מאלימות מאיימת מצד כל מבוגר אשר יעשה בי ככל העולה על רוחו ממקום של כפיה ושנאת חינם. רק היום כשאני כבר בן 20 אני יכול להגיד שמי שיגע בי או בחלשים יאכל מכות.

העניין הוא... שאני לא תופס מעצמי משוגע, חולה נפש, עבריין, פושע, מניאק, סוטה מין, הפרעות קשב וריכוז, אלים או כל המילים הנרדפות שפקיד סעד או איש מקצוע ינסה לסובב אותי. התוצאה הסופית היא שאני היום בתור אזרח בגיר במדינת ישראל עובד במשרה מלאה ב x ומשלים בגרויות ולומד לרישיון משא כבד...

אבל מה שהיה זה- שבמשך כל חיי סיממו אותי לריק! הרי במילא הם הודו שהמחלות שלי הם בלתי הפיכות- אז למה לסמם?!!

בכל אופן, הם אמרו שאני לוקה במחלה הנקראת PDD ונתנו לי את הכדורים הקשים במינונים מטורפים בכפייה פיזית... אבל לPDD אין תרופה, ואפילו לא סירופ... והם מודים בזה.

בנוסף לזאת, גם הרחיקו אותי מחברה נורמטיבית וסגרו אותי במוסדות עם תפיסת עולם מעוותת ואלימות פיזית קשה. מה שבטוח, זה שהם הצליחו להרחיק אותי מאנשים נורמאלים ומלימודים, ולקרב אותי לאלימות ולכדורים.

אז היום- אני מצליח בחיים ,עובד ועושה כפולות בתפקידים: מטבח, קופה, בר ועוד ומוצא עוד זמן להגיד לעובדים האחרים מה לעשות. תגידו לי עכשיו שאני אוטיסט?! (PDD)?! וגם אם אני כן- אז אני חי טוב יותר בלי כדורים! קיבלתי ריטלין, רספרידל, ריספונד ועוד... אני פשוט לא זוכר את כל השמות.

המינון היה גבוה! אני זוכר ימים שהתעלפתי, הקאתי, הייתי חלש. כל הילדות שלי, במקום להתפתח כמו גבר היו לי סחרחורות, הזיות, דיכאון גדול. כאב, תשישות, בדידות, הזנחה, הרעלה, קיצור משמעותי בתוחלת החיים- שואה גדולה.

לצערי, כל המשפחה שלי, מצד האבא ומצד האמא, משתייכים לציבור בחברה שנותן אמון בפסיכיאטריה. כשהרופא אומר לאמא או לאבא משהו (והם גם היו מתים לשמוע ממנו), זה כמו מילה של האפיפיור לנוצרי.

מאז שסירבתי באלימות ובמחירים קשים כגון לברוח מהבית ולגור ברחובות בתור קטין בגיל 12, אינני נוטל תרופות פסיכיאטריות!

אז אני שואל אתכם עכשיו, איפה הצדק? מה, רק כשאני בן 20 עם גופה משולשת ויכול לעמוד על שלי בטוב וברע, מותר לי לחיות כמו בן אדם במדינה הזאת?...

בשנת 2008, הילד שלי נשלח לקבל ריטלין כדי שילמד יותר טוב (כיתה א'!) וכדי שירגע בלימודים.

הילד הקיא מיד עם נטילת התרופה. לאחר 3 פעמים הטיפול הופסק.

עלינו להגיע למעקב אצל ד"ר x- פסיכולוג, כל חצי שנה.

לידיעתכם!